השבוע שלי בחפירה/ my week in long speech

יום כיפור
לא יכולתי לצלם את עצמי אבל התלבשתי בצורה פשוטה ויפה. חולצה כחולה כהה (תכננתי ללבוש חולצה לבנה ושיניתי את דעתי ברגע האחרון), מכנס סקיני בהיר בצבע ניוד-בז', נעלי סירה בצבע כחול רויאל וצמידי זהב. הפדיחה:
נעלי הסירה ששמתי היו מאוד שימושיות בשבילי בחורף הקודם, וללא היסוס בחרתי אותן כפונקצייה של נוחות. שעה עברה, שעתיים, שלוש, ארבע.. ופתאום אני מרגישה עקצוץ קל בכף הרגל. הורדתי את הנעל כדי להסתכל, והזרתות שלי ואני כמעט התעלפנו. לא אלאה אתכן בפרטים, אבל בואו נגיד שאת ההליכה עד הבית של רוני כדי להחליף לכפכפים, עשיתי יחפה D:

ביום כיפור עצמו- האאוטפיט המדהים שלי היה פיג'מה משובצת, נעלי בית, וחוברת סודוקו כאקססורי לוהט ;) את השעתיים האחרונות  של הצום ביליתי- כמו סדיסטית אמיתית- בעיון בספרי בישול+ ריור על תמונה מכאיבה במיוחד של סופלה נוטלה ביתי. והכי מצחיק? שבעודי מפנטזת על הסופלה המושלם, ארוחת סיום הצום שלי הייתה יוגורט עם גרנולה!

כמו שהבטחתי- אאוטפיטים! וסליחה על הצילומים המכוערים מהאייפון, לאף אחד אין כוח להשקיע בי עם המצלמה הטובה!

אאוטפיט 1:
לסידורים באשדוד ביום שלפני כיפור. סידורים= קניית מצרכים לארוחה מפסקת, השלמות בביוטיקר, כמה לקים מH&O כתוספת וחדר כושר (החלפתי לבגדים של ספורט, אל דאגה D:)

נעליים- נעלי פיפ-טואו משוגעות שקניתי מweekend, בטירוף של רגע, כשהחלטתי שכל הנעליים שלי משעממות והרגליים שלי זקוקות לאופטימיות צבעונית. כמו כן אלו נעלי הפיפ טואו הראשונות שמדדתי שלא עשו לי כפות רגליים של סבתוש ורק על זה היה שווה להשקיע תמורתם 50 שקלים (:

מכנסיים קצרים בצבע כחול כהה בגזרה גבוהה- נקנו בפוזה. הקטע איתם- אמא שלי טוענת כבר שנתיים שיש להם כיס אחד יותר גבוה מהשני ושזה גורם לצד אחד של הבגאז' שלי להיראות גדול מהשני. כל מי ששאלתי- ושאלתי לא מעט- אמרו שהם לא רואים כלום ושהוא סימטרי להפליא. וגם אני אומרת! אז הדילמה היא- האם אמא צריכה להחליף משקפיים,האם כולם שקרנים, או- האם יש לי טוסיק עקום? ;)

גופיית אוברסייז פרחונית- מהגלגל בשיק של 4 ב-50. מושלמת לקיץ כי היא אוורירית ברמות ולא מורגשת.

הלק- היה לי בהתחלה לק ורוד סלמוני שדווקא השתלב יפה בצבעים, אבל החלטתי שכדי למתן את לוק מצעד הגאווה אני צריכה להרגע קצת עם הצבעים. החלפתי ללק כחול כהה בצבע של המכנסיים. ומה אני אוהבת בו? שבאור רגיל הוא נראה משעמם ורגיל (אבל עדיין מהמם), ובשמש/ אור חזק הוא הופך למטאלי ומיוחד. לק של lasera גוון מספר 89, עלה 9 ש"ח בH&O.

שימו לב לציור של הפרח על הקמיצה שלי... בעזרתם הנאמנה של חותמת מהביוטיקר ולק ורוד בהיר של קסטרו :)

התמונה היחידה שהספקתי לצלם בעמידה לפני שהחתול החופר שלי החליט שבא לו להתמרח לי על הרגליים:

אאוטפיט 2:
יום שישי בערב, בילוי זוגי עם אריק בג'פניקה :)

אז מה לבשתי-
נעלי עקב אדומות ואהובות מתאילנד, נוחות בטירוף למרות שאני נהיית איתן טאווילה :)
אוברול שחור הורס מרנואר, מתנה מאריק!
והסיפור: הלכנו ביחד לקנות לו מלתחה חדשה לעבודה ברנואר, רק שממש לא הייתי נחוצה שם כי המוכר הגיי המופלא שהיה שם תפס אותו והתחיל לתת לו למדוד בלי חשבון (כולל הצצות לתוך תא ההלבשה כשאריק עם תחתונים תוך השמעת מחמאות סקסיסטיות D:), ונתן לי את החופש לשוטט להנאתי בחנות. זה היה מצחיק כי כל שנייה שמעתי אותו מקטר על כמה שהעובדות החדשות לא יודעות להתלבש ולא יודעות לעשות סטיילינג ועל כמה שבתכל'ס הן די סתומות ובאופן כללי הן 'לא באות טוב בעין'. אז רגע לפני שאריק שילם בקופה, החליט המוכר המהולל לעשות לעובדות החדשות סנדאת סטיילינג מקוצרת... בעזרתי:

-"בואי כפרה, בואי. תמדדי שנייה את האוברול ה-מאמם- הזה. ואת- (אחת העובדות), תביאי 'בקשה את ה'שוז' שאת חושבת שיקפיצו את הלוק הזה."
העובדת המבוהלת הביאה זוג סנדלים חומים, די בנאליים. המוכר:
-"אימא, איייייימא. ממש לא. למה נראה לך? אמרתי 'להקפיץ', לא 'לשעמם'! watch and learn חמודה"
המוכריקו ההורס (ואני כבר מאוהבת בו לחלוטין בשלב הזה) אץ לו רץ לו והביא זוג נעלי סירה על עקב, בצבע טורקיז קריר. הורסות.
-"נו, מה את אומרת?" (שואל אותי בפרצוף מרוצה מעצמו משהו)
-"ממש יפה!! אני אוהבת"
ופתאום אריק מגיע-
"וואי מאמי איזה יפה זה! את רוצה את זה?"
-"לא זה ב..."
המוכר: "באאאאאארור שכן! זה הורס עלייך! זה סוף סוף סוף! מה אתה שואל אותה בכלל, אתה קונה לה נקודה! זה כזה היי פאשן עליה!! אתה קונה וזהו."
אריק מהנהן בחוסר ברירה, והמוכר לעובדות:
-"ראיתן מה זה סטיילינג? עם הנעליים החומות שהיא הביאה זה היה משעמם, רגיל, גובל בדיזזסטר, ועם ה'אקססוריז' הנכונים- חבר שלה רוצה לקנות לה את זה! בלי שיכנועים ממני בלי כלום! מיוזמתו! אז נא להפנים, או-קיי? אוקיי."
ומה קרה בסוף?
אחרי שהמוכר הדגים עליי גם שמלת מקסי, שמלת מיני אדומה ושמלת סטרפלס לבנה עם תחרה שחורה, אהובי היקר (כאילו שהייתה לו ברירה) קנה לי את האוברול ההורס הזה ואת השמלה הלבנה שמדדתי (מ'יוזמתו'!).
אז ה-פואנטה- עד עכשיו לא לבשתי את האוברול (ולמען האמת גם לא את השמלה), ואתמול החלטתי לצ'פר את הבחור ולהראות לו שזה משתלם לקנות לי ושזה לא "יאבד לך בתוך הארון"/ "יילבש פעם במאה שנה מרוב הבגדים שיש לך"/ "את תלכי עם זה בכלל?". כמובן שהוא היה מרוצה ואני הייתי עוד יותר מרוצה, כי בגלל שהאוברול לא צמוד, הייתה לי אפשרות לאכול קינוח קרם ברולה מדהיייים ולשבוע עד לקבלת כרס P:

ברקע: שאריות הקינוח שאכלתי, לבד!

אז לאחר חפירה קלה זו, השרשרת- שרשרת סטייטמנט מH&O, שכחתי לעשות עליה תקריב..
-קלאץ' מנוחש בצבע אפור-ירקרק קריר, שאיכשהו יש בו מקום להכל :)
על הידיים- לק אדום מהפוסט הקודם.

אאוטפיט 3
כמו ילדה בת 6 עם קוקיות, יצאתי בהתרגשות יתרה להצטלם בחוץ בעוד היורה מטפטף בגינה. האמת שקשה לקרא לטפטוף שהיה פה גשם, זה היה יותר כמו סוג של יריקות, אבל היות ואני מתפללת כבר כמה שבועות טובים שמזג האויר יתחיל להתקרר, נראה כי מישהו שמע את תחינותיי סופסוף ואני מתרגשת :) האמת שבכלל לא תכננתי להצטלם, כי הייתי לבושה באופן בלתי יצירתי להחריד, אבל אני מקווה שתקבלו אותי גם ככה... הלוק הכי ביתי ומשעמם, אבל העיקר שסופסוף אני לובשת ארוך!

מה לבשתי:
נעלי בובה ורודות-בייבי עם עיטור שחור, סופר מתוקות, מתאילנד
ג'ינס שחור-אפור מקסטרו
סוודר אוברסייז שהוכנס קלות למכנסיים- forever21
שרשרת מפתח- הושאלה ללא החזר ממגירת התכשיטים של אמא
טבעת- top ten
לק- עדיין נאמנה לטוטוריאל הקודם :)

מחשבות על אודם אדום

אודם אדום. דבר שיכול בקלות להפוך אותך מבחורה נאה+ לסבתא רומנייה. דבר שמסגיר לכל העולם מאיזו כוס שתית. דבר שבתנועה אקראית אחת עלול להימרח לך על הפנים, או גרוע מזה, על הבגדים. דבר שאו שהוא מתאים לך, או שלא. אז... מה שאני מנסה לספר לכן, הוא שחברתכן הנאמנה התחדשה באודם אדום גוון 50 מתוצרת הביוטיקר. התחשק לי לנסות משהו חדש ולא אופייני, לגוון קצת P: בגלל שהאודם ממש חזק, הלכתי על עיניים נקיות לגמרי חוץ מקמצוצון של מסקרה. והתוצאות:

מטושטשת קלות

מסקנות:
1. זה יפה.
2. זה גורם לי אוטומטית להפוך מאריאל לסבטלנה/ קסניה/ ילנה D:.
3. גברים ל-א מבינים את הקטע של זה. פשוט לא. ציטוטים מובחרים:
-" מאמי, ממתי את שמה אודם? לא לא אמרתי שזה מכוער, רק שאלתי" (אריק)
-" את דומה ככה למומו" (הדובר: אחי עדי. מומו= הכינוי של סבתי ההונגרייה, שלפי מה שהיא אומרת היא "נצר לאצולה האוסטרו-הונגרית", מתהדרת באודם אדום, לפחות טבעת זהב אחת על כל אצבע, מעילי פרווה -רצוי מנומרים- ונעלי עקב, סוגדת לבלונד, לתכשיטים, וללק בצבע בורדו)
-"למה השפתיים שלך כ"כ אדומות?" (אבא)

אז מה אתן אומרות? לאמץ/ לוותר?

שיהיה שבוע נפלא, חג שמח ומלא אוכל טעים! ♥
אריאל